לפני כחודשיים כתבתי על שירות לקוי שקיבלתי במסגרת היותי מנוי שירות התיקונים, שהינו למעשה הרחבת האחריות, של חברת פלאפון. בקצרה, כשניגשתי לתקן את המכשיר שהיה בידיי נאמר לי כי אין לחברה יותר חלפים למכשיר וכי אינה יכולה לספק לי מכשיר מאותו הדגם, שאינו מצוי במלאי. חלף זאת, סופק לי מכשיר חלופי פחות ערך.
טענתי העקרונית הייתה כי כלקוח אינני חייב לקבל את גרסתה של חברת פלאפון, לפיה אין ביכולתה לספק לי מכשיר מאותו הדגם. הטלתי ספק בטענה כי אין אצלה במלאי מכשיר מן הדגם שלי. עלה אצלי החשד כי מדובר בשיטת "מצליח", שמטרתה להביא לכך שבתום ההתחייבות על המכשיר שלי, ארכוש תמורת התחייבות ארוכה טווח מכשיר חדש. חברות הסלולר הרוויחו ביושר את הספקנות הזו מצד הלקוחות, ולא בכדי הוגשו נגדן מספר שיא של תביעות ייצוגיות.
כשדרשתי לקבל את דו"חות המלאי של פלאפון נעניתי בשלילה ואף בזלזול. אז תבעתי אותם. בסופו של דבר הושגה פשרה - והפלא ופלא - שלושה חודשים אחרי שהחברה טענה שאין במלאי מכשיר מן הדגם שלי נמצא מכשיר מאותו הדגם במלאי! ממש נס משמיים!
המשמעות היא ברורה: פלאפון שיקרה לאורך כל ההליך. היא טענה, כולל בכתבי בי-דין, שאין אצלה במלאי מכשיר מאותו הדגם. והנה, פתאום היא מסוגלת לספק לי מכשיר מאותו הדגם. האם לא יכלה לעשות זאת כבר לפני שלושה חודשים? וודאי שיכלה, אך פלאפון נוהגת בשיטת "מצליח" - היא טוענת בפני מנויים שתוקף ההתחייבות שלהם עומד לפוג כי אינה יכולה לתקן יותר את המכשיר, ומעמידה אותם בפני מצב בו הם נאלצים לבחור בין להישאר עם מכשיר חלופי ישן פחות ערך (המכשירים החלופיים שהביאו לי יצאו לשוק בשנים 2007 ו-2006!), ובין להתחייב שוב כספית לחברה. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא.
עתה, כשבידיי ההוכחות לכך כי כל טענותיה של החברה בנוגע למלאי אינן אמת, ניתן לפנות עם כל הראיות למשרד התקשורת לחברי כנסת שעוסקים בעניין, וכן להשתמש בראיות האלו בתובענה ייצוגית.
טענתי העקרונית הייתה כי כלקוח אינני חייב לקבל את גרסתה של חברת פלאפון, לפיה אין ביכולתה לספק לי מכשיר מאותו הדגם. הטלתי ספק בטענה כי אין אצלה במלאי מכשיר מן הדגם שלי. עלה אצלי החשד כי מדובר בשיטת "מצליח", שמטרתה להביא לכך שבתום ההתחייבות על המכשיר שלי, ארכוש תמורת התחייבות ארוכה טווח מכשיר חדש. חברות הסלולר הרוויחו ביושר את הספקנות הזו מצד הלקוחות, ולא בכדי הוגשו נגדן מספר שיא של תביעות ייצוגיות.
כשדרשתי לקבל את דו"חות המלאי של פלאפון נעניתי בשלילה ואף בזלזול. אז תבעתי אותם. בסופו של דבר הושגה פשרה - והפלא ופלא - שלושה חודשים אחרי שהחברה טענה שאין במלאי מכשיר מן הדגם שלי נמצא מכשיר מאותו הדגם במלאי! ממש נס משמיים!
המשמעות היא ברורה: פלאפון שיקרה לאורך כל ההליך. היא טענה, כולל בכתבי בי-דין, שאין אצלה במלאי מכשיר מאותו הדגם. והנה, פתאום היא מסוגלת לספק לי מכשיר מאותו הדגם. האם לא יכלה לעשות זאת כבר לפני שלושה חודשים? וודאי שיכלה, אך פלאפון נוהגת בשיטת "מצליח" - היא טוענת בפני מנויים שתוקף ההתחייבות שלהם עומד לפוג כי אינה יכולה לתקן יותר את המכשיר, ומעמידה אותם בפני מצב בו הם נאלצים לבחור בין להישאר עם מכשיר חלופי ישן פחות ערך (המכשירים החלופיים שהביאו לי יצאו לשוק בשנים 2007 ו-2006!), ובין להתחייב שוב כספית לחברה. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא.
עתה, כשבידיי ההוכחות לכך כי כל טענותיה של החברה בנוגע למלאי אינן אמת, ניתן לפנות עם כל הראיות למשרד התקשורת לחברי כנסת שעוסקים בעניין, וכן להשתמש בראיות האלו בתובענה ייצוגית.
