פולו אפ: מועדון הנשים ממשיך להפיץ מיתוס שקרי

עו"ד כלשהי בשם קרן בר יהודה כתבה מאמר. במאמרה, היא מפנה לפוסט שלי בו הפרכתי את המיתוס השקרי אודות 2 האחוזים של תלונות שווא בעבירות מין. עו"ד קרן בר יהודה מתעקשת שמיתוס 2 האחוזים אמת הוא. לא רק זאת, היא מתעקשת לטעון שזהו גם אחוז תלונות השווא "בכל יתר העבירות", טענה שכבר עמדתי על כך שהיא לא מתקבלת על הדעת בהיעדר הוכחות.

עו"ד קרן בר יהודה טוענת כל זאת בעלמא, מבלי להפנות (בעזרת לינק או מראה מקום) לדו"ח המשטרתי עליו היא "מסתמכת". אני משער שאם היה בידיה, ובידי אחרות, דו"ח שכזה המהווה הוכחה ניצחת לכך שאחוז תלונות השווא בנושא עבירות מין בישראל הוא קטן מ-3%, היא לא הייתה מהססת להציגו בפני הציבור. לעומת זאת, אני מציג בפניכם מאמר שפורסם בבטאון המקצועי של משטרת ישראל, ובו מעריך הכותב כי אחוז תלונות השווא יכול להגיע עד כדי 50%.

מכיוון ולא עשתה זאת, עד שלא יוכח אחרת אין לקבל את גרסתה של מי שיש לה אינטרס להפיץ מיתוסים שקריים. עד שלא יוכח אחרת, אני אראה בעו"ד קרן בר יהודה שקרנית. אני מזמין את עו"ד קרן בר יהודה להעמיד אותי על טעותי.

עדכון (24.7.11): תודות למגיב/ה אנונימי/ת נמצא המסמך. אלא שהסטטיסטיקה בו לא מלמדת דבר על אחוז תלונות השווא, כפי שמציגה כותרת המשנה במאמר, ובטח שאין בו אישוש לטענה המופיעה בו כי האחוז זהה לתלונות שווא בעבירות אחרות. המסמך מגלה אך ורק מהו אחוז התיקים שנסגרו עקב חוסר אשמה, ויתכן בהחלט שגם תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור הינם תולדה של תלונות שווא, אם רק היו ממשיכים לחקור את נושא תלונת השווא (או שהנושא דווקא היה עולה במשפט). הרי בעבירות מין, אם נמצאו ראיות לביצוע העבירה ע"י החשוד, הדרך להגשת כתב אישום היא קצרה מאוד. עניין לציבור יש ברובם המוחלט של המקרים. כך שדבריה של עו"ד בר יהודה אינם בגדר שקר ארור, אלא רק בגדר שימוש מניפולטיבי בסטטיסטיקה.