לאחר שהשופט גולדסטון חשב מחדש על הדו"ח שלו, נאלץ מחנה השמאל לחשוב מחדש על הדו"ח ועל גולדסטון. לא היה ניתן להתעלם מכך. עובדות חדשות מחייבות מחשבה נוספת, וזו אכן בוצעה בפומבי, בבמות הרלוונטיות. גם אם חלקם של החושבים מחדש הגיעו לאותה מסקנה אליה הגיעו במחשבה הראשונה, הרי שהדבר בוצע לאחר מחשבה מחודשת.
עברו למעלה משבועיים מאז שהיועמ"ש הודיע על סגירת התיק נגד ניצב בר-לב בעקבות תלונתה של דר' אינס על הטרדה מינית (תיק האונס נגדו נסגר מזמן, ביום בו אירע אסון הכרמל), ועדיין לא נתקלתי במחשבה מחדש על הפרשה הזו, לפחות לא בבמות המרכזיות של המחנה הפמיניסטי. התיק נסגר בקול ענות חלושה לאחר שניצב בר-לב שלח לדר' אינס את התנצלותו על התנהגותו "בהקשר המיני", ללא המלצה להעמידו לדין. דר' אינס, שבזמנו יצאה והודיעה בכיכר העיר שהיא הוטרדה מינית, הסכימה לכך. בניגוד לפרשת קצב, אף אחד לא עתר לבג"צ כנגד החלטת היועמ"ש, ולא ידוע לי על כוונה להגיש עתירה כזו.
תגובתה של דר' אינס להחלטת היועמ"ש הינה יותר מתמוהה: "האמת יצאה לאור: החלטת היועץ המשפטי לממשלה מאששת את מה שטענתי לכל אורך הדרך, כי ניצב אורי בר לב ביצע בי עבירות מין חמורות ועכשיו גם בר לב עצמו מודה בכך".
אך האמת שיצאה לאור היא שונה. החלטת היועמ"ש ודאי שלא מאששת את הטענות כי ניצב בר-לב ביצע עבירות מין חמורות בדר' אינס. ודאי גם שבר-לב לא הודה בכך. הרי לו היה מודה בכך, מדוע נסגר התיק? ואם לדעת דר' אינס האמת שיצאה לאור היא שניצב בר-לב ביצע בה עבירות מין חמורות, מדוע דר' אינס, אישה חזקה ואמיצה לפי המיתוס, לא מתעקשת שיועמד לדין? שאלות רבות, בדבר המניעים והתזמן של תלונתה של דר' אינס, נותרו פתוחות.
הדרך בה נסגרה הפרשה, במסגרתה נאלץ מועמד מוביל לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל לפרוש מן המשטרה, מחייבת מחשבה מחדש על היחס האתרוגי לו זכתה דר' אינס מחלקים מסויימים בתקשורת ועל משמעות האימוץ האוטומטי של הדימוי אותו ניסו למכור לנו בעזרתה, של האישה שלא מפחדת לחשוף את פרצופה ולהילחם עד אשר האמת תצא לאור. והנה, האמת אכן יצאה לאור. ראוי לבדוק, בדיעבד, האם היחס לו זכתה דר' אינס משרת את השדולה הפמיניסטית בתקשורת? את הפמיניזם? האם לאור הדרך בה הסתיימה הפרשה, והעובדות שהתגלו בחקירה, המחנה הפמיניסטי וארגוני זכויות הנשים צריכים להסיק מסקנות לגבי מקרים דומים בעתיד? האם יש להתנער מאורלי אינס? האם היה נכון לעשות ממנה סמל?
אלו שאלות לדוגמא שצריכות לעלות לאור הדרך בה הסתיימה הפרשה, ולא ראיתי שמתנהל דיון גלוי, בחינה מחדש, של העמדות שהובעו ברגע שהתפוצצה הפרשה. חיפשתי וחיפשתי באתרים המרכזיים, באתר "העוקץ" ובאתר "הארץ", בבלוגים הרלוונטיים ובשאר המקומות בהם ידעו בזמנו לתת "תשובות לטענות מקוממות בפרשת בר-לב" בטרם מוצתה החקירה. לא מצאתי דבר מלבד תגובה מכוערת למדי של לינוי בר גפן, אחת מהקמפייניסטיות למען דר' אינס בתקשורת, לטור דיעה באתר לייף-סטייל זניח למדי.
בכנות, השתיקה הזו מדאיגה אותי, וקשה לי לקבל אותה. מדוע השתיקה הזו? האם זה מפני שמה לא ניתן לדבר עליו, אודותיו יש לשתוק? אולי כדי לחדד את הדברים, לא נתקלתי גם בטור שהסביר, למשל, מדוע סגירת התיק היא עוד הוכחה לדרך בה מח"ש מגנה על השוטרים ומדוע לא היה צריך לסגור את התיק ויש לפעול למען פתיחתו מחדש. פשוט כלום. אולי אם תיק נסגר ולא כותבים עליו, כאילו לא נסגר בצורה תמוהה לעולם?
אלא שתהליך המחשבה מחדש הוא הכרחי, מסיבות רבות וידועות שאין טעם לפרטן. אם יש זמן ופרספקטיבה שבהם יש חובה לבחון את הפרשה הרי הזמן הוא עכשיו, והפרספקטיבה היא לאחר שתמה החקירה, היועמ"ש אמר את דברו, ודר' אינס הסתפקה בהתנצלות (אותה קיבלה כבר בעת האירוע) ללא הודאה.
לכן אני יוצא בקול קורא לבעלות הדיעה הפמיניסטיות ברשת: אני רוצה לשמוע מה אתן חושבות על הפרשה עתה, ועל התנהלות השדולה הנשית בתקשורת, לאור הדרך בה הסתיימה ולאור העובדות שאנו יודעים עתה.
עברו למעלה משבועיים מאז שהיועמ"ש הודיע על סגירת התיק נגד ניצב בר-לב בעקבות תלונתה של דר' אינס על הטרדה מינית (תיק האונס נגדו נסגר מזמן, ביום בו אירע אסון הכרמל), ועדיין לא נתקלתי במחשבה מחדש על הפרשה הזו, לפחות לא בבמות המרכזיות של המחנה הפמיניסטי. התיק נסגר בקול ענות חלושה לאחר שניצב בר-לב שלח לדר' אינס את התנצלותו על התנהגותו "בהקשר המיני", ללא המלצה להעמידו לדין. דר' אינס, שבזמנו יצאה והודיעה בכיכר העיר שהיא הוטרדה מינית, הסכימה לכך. בניגוד לפרשת קצב, אף אחד לא עתר לבג"צ כנגד החלטת היועמ"ש, ולא ידוע לי על כוונה להגיש עתירה כזו.
תגובתה של דר' אינס להחלטת היועמ"ש הינה יותר מתמוהה: "האמת יצאה לאור: החלטת היועץ המשפטי לממשלה מאששת את מה שטענתי לכל אורך הדרך, כי ניצב אורי בר לב ביצע בי עבירות מין חמורות ועכשיו גם בר לב עצמו מודה בכך".
אך האמת שיצאה לאור היא שונה. החלטת היועמ"ש ודאי שלא מאששת את הטענות כי ניצב בר-לב ביצע עבירות מין חמורות בדר' אינס. ודאי גם שבר-לב לא הודה בכך. הרי לו היה מודה בכך, מדוע נסגר התיק? ואם לדעת דר' אינס האמת שיצאה לאור היא שניצב בר-לב ביצע בה עבירות מין חמורות, מדוע דר' אינס, אישה חזקה ואמיצה לפי המיתוס, לא מתעקשת שיועמד לדין? שאלות רבות, בדבר המניעים והתזמן של תלונתה של דר' אינס, נותרו פתוחות.
הדרך בה נסגרה הפרשה, במסגרתה נאלץ מועמד מוביל לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל לפרוש מן המשטרה, מחייבת מחשבה מחדש על היחס האתרוגי לו זכתה דר' אינס מחלקים מסויימים בתקשורת ועל משמעות האימוץ האוטומטי של הדימוי אותו ניסו למכור לנו בעזרתה, של האישה שלא מפחדת לחשוף את פרצופה ולהילחם עד אשר האמת תצא לאור. והנה, האמת אכן יצאה לאור. ראוי לבדוק, בדיעבד, האם היחס לו זכתה דר' אינס משרת את השדולה הפמיניסטית בתקשורת? את הפמיניזם? האם לאור הדרך בה הסתיימה הפרשה, והעובדות שהתגלו בחקירה, המחנה הפמיניסטי וארגוני זכויות הנשים צריכים להסיק מסקנות לגבי מקרים דומים בעתיד? האם יש להתנער מאורלי אינס? האם היה נכון לעשות ממנה סמל?
אלו שאלות לדוגמא שצריכות לעלות לאור הדרך בה הסתיימה הפרשה, ולא ראיתי שמתנהל דיון גלוי, בחינה מחדש, של העמדות שהובעו ברגע שהתפוצצה הפרשה. חיפשתי וחיפשתי באתרים המרכזיים, באתר "העוקץ" ובאתר "הארץ", בבלוגים הרלוונטיים ובשאר המקומות בהם ידעו בזמנו לתת "תשובות לטענות מקוממות בפרשת בר-לב" בטרם מוצתה החקירה. לא מצאתי דבר מלבד תגובה מכוערת למדי של לינוי בר גפן, אחת מהקמפייניסטיות למען דר' אינס בתקשורת, לטור דיעה באתר לייף-סטייל זניח למדי.
בכנות, השתיקה הזו מדאיגה אותי, וקשה לי לקבל אותה. מדוע השתיקה הזו? האם זה מפני שמה לא ניתן לדבר עליו, אודותיו יש לשתוק? אולי כדי לחדד את הדברים, לא נתקלתי גם בטור שהסביר, למשל, מדוע סגירת התיק היא עוד הוכחה לדרך בה מח"ש מגנה על השוטרים ומדוע לא היה צריך לסגור את התיק ויש לפעול למען פתיחתו מחדש. פשוט כלום. אולי אם תיק נסגר ולא כותבים עליו, כאילו לא נסגר בצורה תמוהה לעולם?
אלא שתהליך המחשבה מחדש הוא הכרחי, מסיבות רבות וידועות שאין טעם לפרטן. אם יש זמן ופרספקטיבה שבהם יש חובה לבחון את הפרשה הרי הזמן הוא עכשיו, והפרספקטיבה היא לאחר שתמה החקירה, היועמ"ש אמר את דברו, ודר' אינס הסתפקה בהתנצלות (אותה קיבלה כבר בעת האירוע) ללא הודאה.
לכן אני יוצא בקול קורא לבעלות הדיעה הפמיניסטיות ברשת: אני רוצה לשמוע מה אתן חושבות על הפרשה עתה, ועל התנהלות השדולה הנשית בתקשורת, לאור הדרך בה הסתיימה ולאור העובדות שאנו יודעים עתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה